התקשרו לכל שאלה
079-559-9528

הורות משותפת משמורת משותפת- מפי עורך דין גירושין מומלץ

עורך דין גירושין מומלץ יודע שחשוב לטובת הילד זמן רב עם כל אחד עם הוריו. לכן החלטנו לכתוב מאמר בנשוא של הורות משותפת כגון מאמר זה.

הורות משותפת הוא מונח שעם השנים בארץ תופס יותר ויותר תאוצה. לפני 10 שנים האבות פחות נאבקו על הזכויות שלהם להורות פעילה. כך גם בתי המשפט סברו והפעילו את חזקת גיל הרך ביתר שאת. היום, לאחר כיברת דרך ארוכה, ניתן לומר כי אב שנחוש להיות הורה עם שווין זכויות יכול לממש זאת. אמנם אחריי מאבק ממושך אם האם מתנגדת אבל לבסוף ובמידה והגיע לשופט שמעודד אג'נדה של הורות משותפת יכול לפסוק בהתאם.

מה זה אומר בכלל הורות משותפת?

קודם כל בוא נוריד בכלל מהפרק את הויכוח סביב המשמורת על הילדים. בעידן שלאחר פס"ד בעמ 919/15 זמני השהות בפועל עם הילדים משנה. אמנם מזמני שהות צרים לזמני שהות מורחבים זה תהליך אבל אין כל קשר למי המשמורן. בית המשפט מסתכל על הזמנים מול הילדים.

טיפ על הדרך: עורך דין גירושין מומלץ יסביר לך את ההבדלים בין הורות משותפת ומשמרות משותפת

כמובן שיש אבות שחשוב להם ההגדרה ההורית השווה, כך שלמשל כל מיני מוסדות שמתנהלים מול הילדים יכבדו את האב ויעדכנו בנוגע דברים הנוגעים לילד. חוצמזה גם החלטות לא מהותיות ניתנות למשמורן ואין לו צורך לכאורה לעדכן. על כן, יש משמעות למשמורן אבל זה לא העיקר מבחינתנו אלא זמן האיכות שלכם עם הילדים. עם הזמן הילדים כבר יעדכנו אתכם לבד בנוגע להחלטות חשובות ודברים שקורים להם במידה והקשר יהיה מספיק חזק.

הורות משותפת היא הכרזה והסכמה כי שני ההורים מסכימים שהם שווים ככל הניתן אל מול הילדים בזכויות ובחובות. הכל לשם טובת הילדים וזה הערך המוביל. המטרה היא קשר משמעותי של הילדים עם שני ההורים.

כך מחקרים פסיכולוגים וחברתיים מראים כי הקשר גם עם האב הוא חשוב וקריטי להתפתחות הילד.

ההבדל בין משמורות משותפת להורות משותפת היא להגיע מתוך הבנה והסכמה אל תוך גידול הילדים ולא ממקום של מאבק המשמורת.

הורות משותפת גירושין

טיפ אמצע: עורך דין גירושין מומלץ לא ימליץ ללקחות שלו גם אם הם בדרך להורות משותפת ללא נישואין לעשות הסכם בידי עצמם אלא בלווי עורך דין גירושין.

הרבה פעמים יכול להתנהל גם בין בני זוג שלא נישאו ורוצים רק לגדל יחדיו ילדים. הם אפילו לא גרים יחד אבל רוצים ליצור הסכם מסגרת שהעקרונות שלו הם הורות משותפת.

עוד מונח שמשתמשים בו הוא אחריות הורית משותפת, לשני ההורים נקודת מוצא שווה לגביי גידול הילדים.

במקרה של הגדרה הורית משותפת יש נטייה כי זמני השהות יהיהו דומים. כלומר זמני שהות מורחבים בהרבה מהמקרים. במצב כזה, לעיתים יש נפקות בבית המשפט לאחר גיל, בעיקר לאחר בעמ 919/15 שייעשה איזו משאבים ויבחנו הכנסות ההורים וזמני השהות עם הילדים.

במצב כזה ניתן לומר שבאופן טבעי יש זכות מוקנית לכל אחד מההורים להיות זמנים נרחבים עם הילדים.

האם בכדי להיות בהורות משותפת יש צורך בתקשורת טובה? לא כך פני הדברים, פעמים רבות יש סכסוך בין ההורים והתקשורת לא טובה אבל ישנה דרישה של תקשורת פונקציונאלית. מה שסביב הילדים באופן בסיסי, אפילו התכתבות בהודעות בסיסיות יכול להיות מספיק.

אין נפקות למי המשמורן אלא במידה וכתוב כי יש להורים אחריות הורית משותפת וזמני השהות (לשעבר הסדרי ראיה) אז הם שווי זכויות יתרה מכך גם משמורן לא יכול לעשות דברים מהותיים ולהחליט על הילד על דעת עצמו כמו זהות ומיקום בית הספר, סוג או אופי הלימודים, מקום מגורים של הילדים, זרם החינוך עוד ועוד.

התחרות ההורית כלפי הילד לא רק פוגעת ביחסים בין ההורים אלא גם ביחס של הילד כלפי הוריו וכמובן בבריאות והאיתנות הנפשית  שלו. לא נכון לילד להעדיף הורה אחד על פני משנהו.

פעמים רבות בית המשפט לא מתייחס לנושא המשמורת המשותפת בכדי לא להעמיק את הסכסוך בין ההורים. הוא מתייחס לאחריות הורית שווה ומשותפת.

במצב כזה הינו בוחן את המרקם ההורי העדין בנוגע לכמה זמן ורצון יש לכל אחד לתרום למאמץ של גידול הילדים.

טיפ בדרך: עורך דין גירושין יודע להגיד כיצד בית המשפט יעריך את טובת הילד משלל התיקים שעשית.

כידוע החוק אינו מדבר על המילה משמורת אילו בס' 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופס :

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות ליצג"

ס' 18 לחוק ממשיך ומסביר מה התפקיד ההורי :

 

שיתוף בין ההורים (תיקון מס' 14) תש"ע-2010

 

18.[1]   (א)  בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.

בעצם ניתן לראות שאין משמעות בחוק למי המשמורן אלא מטיל אחריות הורית משותפת. המאבק על המשמורת אינו עקרוני אך נהיה ככזה עקב תפיסה מוטעית שזה חזית הכל. אין טעם להעניק תארים אלא הורות היא זכות טבעית אבל יש להתמיד בעשייה היומיומית שלה ויש לדון בזמני השהות של ההורים.

טיפ בדרך: עורך דין גירושין מומלץ יידע להפריד בין המאבק למשמורת לזמני השהות ולא בהכרח על המשמורת

ההלכה של העליון כאשר קבעה שנבחנים זמני השהות וההכנסות לעניין המזונות עיקרה מתוכן את המונח מי המשמורן.

מכיוון שהגענו להבנה כי משמורת משותפת ואחריות הורית משותפת זהה נעבור על כמה פסקי דין שמראים את גישת בית המשפט:

תמ"ש 51061-10-15

"הוסכם על ההורים ששאלת המשמורת איננה דורשת הכרעה. בחוכמתם, השכילו להסכים כי
האחריות ההורית על הקטינים הינה אחריות משותפת החלה על שניהם.

סוכם כי ההורים שניהם ימשיכו להיות הורים מיטיבים הרואים לנגד עיניהם את טובת
הילדים וכי יפעלו בשיתוף פעולה לטובת הילדים, וכי בתוך כך, אין צורך להדרש להגדרת
המשמורת )ראו פרוטוקול הדיון מיום 18.5.2 .)

למעשה יש בהסכמת ההורים כדי לבטא את האמור בחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 לפיו ממילא ההורים שניהם הם האפוטרופוסים הטבעיים
של ילדיהם )סעיף 14 )ומכוח כך חייבים שניהם לדאוג לצרכי ילדיהם הקטינים )סעיף 15 )
ולנהוג לטובתם, כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין )סעיף 17 לחוק(.

אין צורך להזדקק למחקרים פסיכולוגיים על מנת לקבוע שילדים בכלל וילדים צעירים בפרט
זקוקים לקשר תקין ושוטף עם שני הוריהם, בין אם אלו חיים יחד ובין אם חיים הם בנפרד.
ניתן לומר כי הורים מסורים ממשיכים לדאוג לטובת ילדיהם ומקיימים עמם קשר בריא
ורציף, גם כשהם בוחרים לא לחיות יחד.

במצב זה נראה כי הילדים שוהים עם האב שני לילות ברצף אחת לשבועיים ובבית האם הם
עושים כך מדי שבוע, ואחת לשבועיים שוהים בביתה שלושה לילות ברצף.
תוספת של לילה אחד, אחת לשבועיים לאב, תאזן את החלוקה ואכן תאפשר לאב ליצור רצף
של שהות עם הקטינים, כך שיוכל )פעם בשבועיים( לשמוע איך היה הכריך שהכין ולהמשיך
להקריא סיפור שבו החל.

יחד עם זאת, תוספת כאמור תוסיף לקטינים יום נוסף בו הם עוברים מבית לבית, והדבר
יתבצע אחת לשבועיים כך שהפגיעה תהיה כפולה, הן ביציבות של הקטינים והן בקביעות
החזובה להם, כפי שפרטה העו"ס בחקירתה ובתסקיר המפורט שהגישה.
יצויין לעניין זה כי גם היום בחלוקת הזמנים שנוצרה, עוברים הקטינים מבית הורה אחד
למשנהו שמונה פעמים בשבועיים.

אבהיר כי שקלתי שינוי שנועד לאפשר לינה רצופה בבית כל הורה וצמצום מספר המעברים
מחד, תוך שמירה על יציבות וקביעות מאידך, באופן שהקטינים ישהו יומיים ברצף אצל כל
הורה, וסופי השבוע )מיום חמישי עד יום ראשון( יתחלפו בין ההורים, אלא ששינוי כזה יגרום
נתק ארוך מדי מההורה האחר ולאור גילם הצעיר של הקטינים, מצאתי כי בסידור כזה יש
יותר נזק מאשר תועלת.

בנסיבות העניין, מצאתי לאמץ את המלצות העו"ס שלקחה בחשבון את צרכי הקטינים,
בשים לב לגילאיהם הצעירים, ואת האפשרות להרחיב ההסדרים עם הגיע הקטינה י.א לגיל
חמש.

למען הסר ספק, כל הורה ייקח את הקטינים בתום המסגרת החינוכית והוא שיהיה אחראי
לשהות עמם במידה ומסיבה כלשהי לא מתקיימת מסגרת חינוכית )בשל שביתה, מחלה
וכיו"ב(. בימים בהם לא מתקיימת מסגרת חינוכית, יקבל ההורה האחר את הילדים מההורה
אצלו שהו בשעה בה אמורה הייתה המסגרת להסתיים.

למען הסר ספק, במקרה של הסכמה מפורשת של ההורים על קיום ההסדרים באופן שונה,
יוכלו לפעול לפי הסכמות ואולם בהיעדר הסכמה, יפעלו על פי פסק הדין. "

 

תמש )פ"ת( 14-11-5

השיקול היחיד המנחה את בית המשפט בענייני משמורת ילדים הוא עקרון טובת הקטין,
הניצב כעקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי
שיקולים אחרים. ממילא, אין בית המשפט כבול בהחלטות קודמות בעניין משמורת, ואף
לא בהחלטה שאישרה את הסכמת הצדדים לגבי משמורת, ככל שמוכח כי טובת הקטין
מחייבת שינוי בהחלטה שניתנה בעניין משמורתו.
על הסדר המשמורת לאפשר לשני ההורים למלא חובותיהם כאפוטרופוסים ביחס לילדיהם
הקטינים, ללא שהורה אחד יחבל ביכולתו של ההורה האחר לעשות כן. הנחת המוצא היא,
שיש לעשות את המרב כדי להבטיח ששני ההורים ימלאו תפקיד משמעותי בחיי הקטין,
יגדלו אותו ויממשו את אחריותם ההורית כלפיו )תמ"ש )י-ם( 05/23723 ה.ס. נ' ר.ס.
]פורסם בנבו[(.